בס'ד
לכבוד סוכות
מה יהיה אחר כך?
ימי התשובה חלפו ואנו חוזרים אוטוטו לימי השגרה.
גם מי שהשתדל ללכת בדרכי התשובה,מתקשה להתמיד בשיפורים
ובהחלטות לאחר יום כיפור.
הגאון ר´ חיים פרידלנד זצ"ל,הסביר את הדברים באמצעות משל.
לעשיר הייתה ספינת שעשועים שמידי כמה חודשים היה נוהג להפליג בה
ללב ים, אבל במשך מרבית ימי השנה עגנה הספינה ליד החוף.
בימים בהם הייתה הספינה עוגנת ,היו המים מחלחלים אל החבל שבו
היו קושרים אותה,והעשיר היה קונה חבל חדש וקושר בו את הספינה.
כעבור כמה חודשים המים חלחלו שוב אל החבל,ושוב ניקנה חבל חדש.
אדם שעקב אחרי התהליך הקבוע הזה, וראה את בעל הספינה מתכונן
שוב לקנות חבל חדש, ניגש אליו ושאלו:"לשם מה אתה רוכש שוב חבל
חדש, הרי בעוד כמה חודשים הוא ילך שוב לאיבוד?!"
השיב לו העשיר-"אם לא אצייד את הספינה בחבל חדש,הרי המים
שיחלחלו אל החבל הישן יקרעוהו לגמרי,ובסופו של דבר תינתק הספינה
מהנמל בו היא נמצאת ותיסחף אל לב הים ותאבד ממני לחלוטין.
רק החבל החדש שאני קונה כל פעם הוא שמאפשר לי לשלוט על
הספינה ולהשאירה במצב שבו היא קשורה לעוגן".
כך הוא הדבר באשר לחודש אלול וימי התשובה של תשרי.
כחלוף הימים האלו ,אנו חוזרים
בדרך כלל לאותו מצב שהיינו בו לפני כן,אבל החבל החדש,גדרי התשובה
החדשים והקבלות
(=ההחלטות) שקיבלנו על עצמנו,מסייעים בעדינו שלא להיסחף למצולות הים...
ועוד משהו חשוב שראוי ללמוד מ...הקיפוד, או: הקיפוד מה הוא אומר?
אדם סיפר שהלך לטייל בצפון. בדרכו ראה משהו מעניין מאוד. קיפוד שנע בחיפזון לעבר מעונו, אך כשקלט את צעדיו של המטייל -דומם את רגליו כמבקש להיראות מת.
שניות אחר כך, המטייל הלך כמה צעדים הצידה וכנראה בגלל התזוזה הזאת כבר לא היה בטווח הראייה הקצר של הקיפוד. הקיפוד המשיך בדרכו כי חשב שסרו מדרכו וששוב לא מאימים על צלו.
"ואני הרהרתי",אמר אותו אדם, "על עצמי" . למעשה הקיפוד כבר אינו מאוים מהצל האנושי רק בגלל שטווח הראייה שלו קצר ומצומצם ולא הצליח לקלוט את ה"איום" הזה.
הקיפוד יכול לאלפנו בינה בתחומים חשובים בחיים, ובמיוחד ברוחניים שבהם עינינו צרות. לעתים עינינו אינן קולטות את הסכנות העשויות להתרחש. נכון שאנחנו חושבים שדרכנו בטוחה, אך כדאי תמיד לשמוע את ההוראות של אלו שהפרספקטיבה שלהם רחבה משלנו, כי יכול להיות שאנחנו שאננים בחינם,למרות שהסיכון מוחשי ועומד בעינו. הבה ניזהר לא להיות קיפודים!
בדרשה ששמעתי אהבתי את המשל הזה:
לאדם הייתה מכונה שמילאה בעסק שלו 5.000 בקבוקים בשעה. יום אחד, בתקופה קריטית במיוחד שבתה המכונה ממלאכתה. נקראו טובי המקצוענים לתקן אותה ולא מצאו מה הבעיה.
פועל פשוט שעבד בקו הייצור אמר שיביאו לו מברג והוא יתקן. כעבור שעתיים של עבודה הוא הצליח והמכונה שבה לעבוד. שאלו אותו מה הוא עשה לשם כך והוא ענה: "הבנתי שהמומחים כבר ראו שאין בעצם כל בעיה, אז בעזרת מברג חיזקתי כל בורג במכונה והיא שבה לעבוד ..."
ואנחנו: עלינו , שכבר עושים מעשים טובים בדרך כלל, לחזק אותם , להתאמץ לעשות קצת יותר טוב אותם. בהצלחה!
מה לפנינו?
חג הסוכות מרובה במצוות וסמלים ורעיונות הקשורים בהם.
מצוות סוכה-היא מצווה חביבה מאוד,שכל בני המשפחה עוסקים
בבנייתה וקישוטה. אמר על כך רבי שמחה בונים מפשיסחא(מגדולי החסידות) ,
שאין לאדם עוד מצווה כמצוות סוכה,שאדם נכנס לתוך המצווה
בכל אברי גופו,מלבושיו ומנעליו. היהודי אוכל בסוכה,
ישן בה ומנצל כל הזדמנות לשהות בה.
מלבד קישוטה החיצוני,פיזי,יש ל"עטר" את הסוכה בקישוטים פנימיים רוחניים.
יש ללמוד לימוד ערכי בה ויש אנו "מזמינים" את האושפיזין,
אבות האומה לחסות בצל הקדושה שבה.בסוכה אנו מקיימים מצוות
הכנסת אורחים בימי החג ויש להיזהר במיוחד מדיבורים אסורים
-ליצנות,רכילות ולשון הרע.
אמר על כך הגאון מוילנא(הגר´א) שהמילה סוכה מורכבת מארבע אותיות:
ס´-מוצאה מהשניות(זסשרץ)
ו´-מוצאה מהעיצורים השפתיים(בומפ)
כ´-מוצאה מהחיך(גיחך)
ה´-שייכת לאותיות הגרוניות(אהחע)
למי חסר ייצוג?-לאותיות הלשוניות. על כך נאמר בתהלים:
"תצפנם בסוכה מריבי לשונות"(תה´ ל´א,21)-בסוכה שומרים על הלשון
ותרבות הדיבור כפל כפליים.
נטילת ארבעת המינים(על פי מדרש ויקרא רבה ל´)
אלו מסמלים את אחדות ישראל
האתרוג,שיש בו טעם וריח,מייצג את בני האומה שיש בהם תורה ומעשים טובים.
ההדס-שיש בו ריח ואין בו טעם,מסמל את אלו שיש בהם מעשים ,אך אין בהם תורה.
הלולב,יש בפרותיו (התמרים)טעם,אך אין בהם ריח. הוא מייצג את אלו שיש בהם תורה,
אך אין בהם מעשים טובים.
הערבה,חסרת טעם וריחו מייצגת את האנשים שאין בהם תורה ומעשים טובים.
כדי שלא יאבד אף חלק מעם ישראל,אמרה תורה:ייקשרו כולם אגודה אחת,
והם מכפרים אלו על אלו".האחדות והחיבור ,מאציל ומעלה את מרכיבי העם
ומעניק להם איכות וכוח שאין למעלה מהם.
ועוד,ביום הכיפורים היטהרנו-"ועשו כולם אגודה אחת , לעשות רצונך בלבב
שלם"=כשאדם יוצא לאחר יום הכיפורים לסוכה הארעית ,הוא מרגיש חלוציות.
מתוך התנאים הקשים האלו יגיע לאחווה ורעות שישתלבו למען מטרה
אחת והיא:"ופרוש עלנו סוכת שלומך".
ולסיום, אי אפשר ללא מצוות החג לשמוח: "חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגורנך ומיקבך, ושמחת בחגך והיית אך שמח"(דברים ט"ז, 13-15).
אנו רגילים שמצב נפשי מביא לשמחה והלב לא מקבל פקודות איך להרגיש , כיצד אפשר לצוות על שמחה?!
נכון הוא לשים לב למילים שמדגיש הפסוק: ...באספך מגורנך ויקבך..."
התורה ציוותה על הקמת הסוכות בסתיו, בעונת האסיף. ימים אלו היו ימים טובים לישראל: בעל השדות ראה את הברכה בפרי עמלו, ובראותו את עומרי תבואתו שניצבו בשדות התרחב לבו וגם...נופך לא מועט של גאווה "התיישב" בתוכו. ההצלחה העלתה את ערך האדם בעיני עצמו עד שנשכח ממנו שההישגים החומריים הם רק אמצעי למטרה ולא המטרה עצמה, וכשהוא נמצא במרדף אחרי התעשרות הוא כבר לא נהנה מהישגיו והשמחה ממנו והלאה.
התורה הציבה את הסוכה כדי למתן את האדם . הוא ישב מנותק למשך שבוע בסוכת עראי ולא בווילה שלו ויבחן מחדש במבט בריא יותר את סיבת היותו בעולם ומטרותיו האמתיות בו. המגמה היא שאחרי אותה שהות הוא יהיה אדם טוב יותר ששמח שאלוקים אפשר לו להיות במצב כלכלי טוב , מודה על כך ויודע לשמוח וגם להעניק לאחרים משל מה שה' העניק לו.
משל מספר שבעיירה אחת נערכה חתונת בנו של הגביר העשיר. העניים השאילו חליפות יפות משכניהם העשירים כדי להופיע בחתונה. עם בואם למסיבה, ראה אותם אחד מהמוזמנים שלא היה מבני המקום :האם כולם עשירים ונראים טוב ואין עניים בעיירה?!
ענו לו: "תבוא מחר ותדע בדיוק מי עשיר ומי עני...
-כולנו היינו מלאכים בימים הנוראים, והשאלה היא מי נשאר מלאך גם אחריהם...
חג שמח לכולם!
גדולה
סגור הודעה |
|
~ קינוחים ומאפים מתוקים - לחג שבועות ~ 
<b>מרקים לפסח
הלכות ומנהגים לראש השנה 
בברכת שנה טובה ומתוקה 
תודה רבה סמי
-חדש
-הודעה מיוחדת